פרויקט הרכבת הקלה: חיסכון של מליוני ₪ ממחזור עודפי חומרים וציוד

אופיר כהן, סגן מנהל פרויקט הרכבת הקלה, מספר איך ממחזרים 80% מעודפי חומרי הגלם, חוסכים מליוני ₪ ומפחיתים את הנזק לסביבה

"כמעט לכל חומר גלם עודף אפשר למצוא שימוש, צריך רק לדעת איך להסתכל על הדברים", זה המוטו של אופיר כהן, סגן מנהל פרויקט הרכבת הקלה שבמשך 4 השנים האחרונות, הוביל מהלך של הנצלת עודפי חומרי גלם וציוד אשר הביא לחיסכון בעלויות בהיקפים של מליוני ₪.

נפגשנו עם אופיר לשיחה קלה על מהפיכת מחזור עודפי הבנייה בפרויקט הרכבת הקלה.     

מדוע הצטברו בפרויקט הרבה עודפים?

בשל גודל הפרויקט ומורכבותו, היה צורך בהזמנת חומרים וציוד בכמויות שלא היו מוכרות בארץ, והיות והתכנון נעשה תוך כדי תנועה, שינויי התכנון יצרו מצבים שחלק גדול מהחומרים שהוזמנו וסופקו, הפכו לעודפים שלא היו נחוצים בפועל.

מאחר ואני, כעיקרון, לא זורק חומר גלם טוב, בשלב הראשון מה שניתן היה להחזיר לספקים – החזרתי, אולם את מרבית החומר והציוד לא ניתן היה להחזיר ולכן הפיתרון היה למצוא להם שימוש אחר. היה לי שטח התארגנות, ריכזתי ומיינתי שם את כל החומרים והציוד וחיפשתי למי אפשר להעביר אותם.

איך איתרת "קונים" לציוד ולחומרים?

בהתחלה פניתי לאתרים נוספים של הפרויקט ובהמשך הגעתי לפרויקטים אחרים וגם לצבא ולגורמים אזרחיים פרטיים. יזמתי פניה להרבה אנשים שעבדו איתי בפרויקט הרכבת הקלה, וגם לכאלו שהמשיכו משם לפרויקטים אחרים, היות והכרתי את הצרכים שלהם וידעתי מה יכול לשמש אותם. בנוסף, גם פרסמתי באתר BuilDeal, העליתי צילומים, ואנשים התקשרו אלי ובאו לקחת את החומרים שהיו צריכים.

בסך הכל, כיום אנחנו לקראת סיום הפרויקט ואני יכול להגיד שמצאנו בית חדש לכ-80% מחומרי הגלם והציוד העודף שהיה לנו, כלומר רק כ-20% מהחומר נזרק. 

ומה לגבי הכדאיות הכלכלית? האם תמיד כדאי למחזר?

יש כמובן עלויות של הובלה ולכן בדרך כלל המסירה היתה לפרויקטים שקרובים יחסית גיאוגרפית. היו גם פרויקטים שבגלל עלויות ההובלה, עבורם לא היתה כדאיות כלכלית, אבל אנחנו העדפנו לממן את ההובלה אליהם, כדי לחסוך בעלויות הגבוהות של הגריסה והשריפה של החומר, שיכולות להגיע ל- 100 ₪ למ"ר. כך שבסופו של דבר זה היה Win-Win – לכולם. אנחנו חסכנו בהוצאות הטיפול בעודפים והפרויקטים המקבלים חסכו בעלויות הרכש.

אני יודע בוודאות שרק ממחזור פלטות הבטון (הפריקסטים) חסכנו כשני מליון ₪ בעלויות הריסוק.

אילו חומרים הצלחתם לנצל?

בסה"כ מחזרנו כ-80% מעודפי הבניה, כמה דוגמאות לחומרים וציוד שהנצלנו:

פלטות בטון  - היו לנו דקים של בטון בגודל של 5*1.20 מ"ר. כאמור, הגריסה של החומר הזה יקרה מאוד וגיליתי שהצבא משתמש בפלטות כאלו באתרי אימונים לחילוץ והצלה. יצרתי קשר עם הצבא ומסרנו להם את הפלטות וכך גם הם חסכו בהוצאות הרכש שלהם. בהמשך גילינו שמספר פרויקטים הוצפו ממי הגשמים, וגם הם שמחו לקבל פלטות בטון ולהשתמש בהן לריצוף של השטח, כדי שמכוניות יוכלו לנסוע באתר.

אבנים משתלבות  - אספנו אבנים משתלבות פגומות או שבורות, מלאנו באלות והעברנו אותן לפרויקטים שהשתמשו בהם להרחקת הברזל מהבטון, במקום לקנות ספייסרים. היה גם מקרה שאחד העובדים ביקש רשות לקחת כמות קטנה של אבנים שבורות, לשימוש בחצר ביתו, ומאוד שמחנו לתרום לו. עבורו זה היה חיסכון משמעותי, ואנחנו הרווחנו עובד מרוצה שגם שילם את דמי הפינוי מהאתר.

צינורות שבורים – הוחזרו לשימוש בתוך מעבירי מים.   

מחברים – מצאנו על רצפת האתר מחברים בשווי אלפי ₪ והעברנו אותם לשימוש בפרויקטים אחרים.

פיגומים – הנהגנו נוהל של שינוע פיגומים בין פרויקטים בכדי לחסוך בהוצאות הקניה או ההשכרה שלהם.   

פלסטיק – היות והפלסטיק אינו מתכלה, יש לשרוף את הפסולת הפלסטית ועלויות השריפה הן גבוהות מאוד. לשמחתנו, אתרי חילוץ והצלה שמחו לקבל את פסולת הפלסטיק שלנו, וחלק מצינורות הפלסטיק מסרנו לאתרים אחרים ולקבלני אינסטלציה פרטיים שעבדו בפרויקט.  

ברזל גולמי - נמכר לאספני ברזל.  

ומה המסר שלך למנהלי פריקטים אחרים?

חד משמעית אפשר לעשות מעודפים לא מעט כסף, אם מבינים את הפוטנציאל ומוכנים ליזום ולגלגל אותם למישהו שיפיק מהם תועלת. כשהחומר במצב טוב אני תמיד יודע שאני אמצא למי לתת אותו, וגם אם זה יקח זמן, יש לי את הסבלנות.

יחד עם זאת כמובן שחייבת להיות היתכנות כלכלית, חומר במצב לא טוב  - זורקים, וכשיש שטח התארגנות זה יתרון, אבל לא תמיד יש.

בשורה התחתונה אני מאמין שזה קודם כל תלוי בנו, בכמה אכפת לנו, באיך אנחנו מתסכלים על הדברים, וכבמה אנחנו יוזמים ויצירתיים במציאת רעיונות לשימוש חוזר בציוד וחומרים שמיותרים לפרויקט אחד, אבל מתאימים לנו.