הטיפול בפסולת בנייה בישראל – אתגרים ופתרונות

במדינת ישראל נוצרת מדי שנה כמות של כ-6-7 מיליון טון של פסולת בניין ועודפי עפר, כאשר רק כמחציתה מועברת לטיפול באתרי פסולת מוסדרים, וכל היתר מושלך לשטחים פתוחים כמו שדות, צידי דרכים, יערות ועוד וגורם לנזק סביבתי עצום.

על פי הנחיות חוק התכנון והבנייה האחריות לפינוי פסולת הבנייה היא של בעל היתר הבנייה, שחייב לדאוג לפנותה לאתר הטמנה ו/או מחזור פסולת מוסדר ומורשה, פינוי הכרוך גם בתשלום של היטל הטמנה ודמי טיפול לאתר. אלא שגורמים עברייניים, יחידים ומאורגנים, זיהו את פוטנציאל הרווח שבענף פינוי הפסולת, והענף נשלט כיום על ידי נהגים אשר במטרה לחסוך בתשלום היטל ההטמנה ודמי הטיפול, משליכים את הפסולת לשטחים פתוחים או לאתרי הטמנה פיראטיים, הדורשים תשלום מופחת.

התוצאה היא הרסנית – הפסולת הנערמת בשטחים הפתוחים מזהמת את הקרקע, מי התהום והאוויר, וגורמת למפגעים סביבתיים ותברואתיים חמורים. וזאת לצד הנזק הכלכלי העצום מהעלמת הכנסות היטל ההטמנה, והצורך לממן את עלויות הטיפול במפגעי הפסולת, המסתכמות, ברמה הארצית, ביותר מ-120 מיליון שקל בשנה.

על רקע זה, ולאור הצפי שהעלייה במספר פרוייקטי ההריסה והבינוי במסגרת ההתחדשות העירונית, תביא בשנים הקרובות לזינוק בכמות פסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה נוקט במספק פעולות בכדי להביא לצמצום מפגעי הפסולת:

החוק למניעת השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים

המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק למניעת השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים שיחייב את יצרני הפסולת להתקשר אך ורק לאתרי טיפול ומחזור מורשים, ויעניק לרשויות המקומיות סמכויות פיקוח נרחבות. נכון לעכשיו החוק עדיין לא אושר בכנסת והיעדרה של ההסדרה הרגולטורית, לצד אכיפה מועטה וענישה מקלה יחסית, מעודדים את עברייני הפסולת להמשיך בשלהם.

תקן 5281 לבניה ירוקה

במרץ 2022 מתוכנן להיכנס לתוקפו התקן הישראלי לבניה ירוקה שנועד לצמצם את הנזקים הסביבתיים של תהליך הבנייה והשימוש במבנים. התקן מחולק לתשעה תחומים והפרק העוסק בפסולת הבניה, מעודד מיחזור של עודפי בנייה ופסולת בניה, וניצולם לשימוש חוזר בתחומי הרשות המקומית, במטרה לחסוך בצורך בשינוע הפסולת ובהטמנתה.    

מיחזור והנצלת פסולת

ערוץ נוסף באמצעותו המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם את צמצום הנזק הסביבתי מכריית חומרי גלם, השלכת פסולת והטמנתה בקרקע, הוא עידוד פינוי פסולת הבניין לאתרי מחזור לטובת הנצלתה לשימוש חוזר כמצע לריצוף או לכבישים. מאמצים אלו כבר נושאים פירות ובשנים האחרונות יש עליה משמעותית בשיעור הפסולת הממוחזרת, אולם בשל העדר תקינה למוצרים ממוחזרים ובשל רמות המחירים הנמוכות, של חומרי הגלם המקוריים, שיעור המחזור עדיין נמוך מאוד בהשוואה לאירופה, וליעדים אליהם המשרד שואף להגיע.