בואו נחסוך יחד
בלוג הקיימות של בילדיל, איך להרוויח מהעודפים
14.08.2021
הטיפול בפסולת בנייה בישראל – אתגרים ופתרונות
במדינת ישראל נוצרת מדי שנה כמות של כ-6-7 מיליון טון של פסולת בניין ועודפי עפר, כאשר רק כמחציתה מועברת לטיפול באתרי פסולת מוסדרים, וכל היתר מושלך לשטחים פתוחים כמו שדות, צידי דרכים, יערות ועוד וגורם לנזק סביבתי עצום.
על פי הנחיות חוק התכנון והבנייה האחריות לפינוי פסולת הבנייה היא של בעל היתר הבנייה, שחייב לדאוג לפנותה לאתר הטמנה ו/או מחזור פסולת מוסדר ומורשה, פינוי הכרוך גם בתשלום של היטל הטמנה ודמי טיפול לאתר. אלא שגורמים עברייניים, יחידים ומאורגנים, זיהו את פוטנציאל הרווח שבענף פינוי הפסולת, והענף נשלט כיום על ידי נהגים אשר במטרה לחסוך בתשלום היטל ההטמנה ודמי הטיפול, משליכים את הפסולת לשטחים פתוחים או לאתרי הטמנה פיראטיים, הדורשים תשלום מופחת.
התוצאה היא הרסנית – הפסולת הנערמת בשטחים הפתוחים מזהמת את הקרקע, מי התהום והאוויר, וגורמת למפגעים סביבתיים ותברואתיים חמורים. וזאת לצד הנזק הכלכלי העצום מהעלמת הכנסות היטל ההטמנה, והצורך לממן את עלויות הטיפול במפגעי הפסולת, המסתכמות, ברמה הארצית, ביותר מ-120 מיליון שקל בשנה.
על רקע זה, ולאור הצפי שהעלייה במספר פרוייקטי ההריסה והבינוי במסגרת ההתחדשות העירונית, תביא בשנים הקרובות לזינוק בכמות פסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה נוקט במספק פעולות בכדי להביא לצמצום מפגעי הפסולת:
החוק למניעת השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים
המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק למניעת השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים שיחייב את יצרני הפסולת להתקשר אך ורק לאתרי טיפול ומחזור מורשים, ויעניק לרשויות המקומיות סמכויות פיקוח נרחבות. נכון לעכשיו החוק עדיין לא אושר בכנסת והיעדרה של ההסדרה הרגולטורית, לצד אכיפה מועטה וענישה מקלה יחסית, מעודדים את עברייני הפסולת להמשיך בשלהם.
תקן 5281 לבניה ירוקה
במרץ 2022 מתוכנן להיכנס לתוקפו התקן הישראלי לבניה ירוקה שנועד לצמצם את הנזקים הסביבתיים של תהליך הבנייה והשימוש במבנים. התקן מחולק לתשעה תחומים והפרק העוסק בפסולת הבניה, מעודד מיחזור של עודפי בנייה ופסולת בניה, וניצולם לשימוש חוזר בתחומי הרשות המקומית, במטרה לחסוך בצורך בשינוע הפסולת ובהטמנתה.
מיחזור והנצלת פסולת
ערוץ נוסף באמצעותו המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם את צמצום הנזק הסביבתי מכריית חומרי גלם, השלכת פסולת והטמנתה בקרקע, הוא עידוד פינוי פסולת הבניין לאתרי מחזור לטובת הנצלתה לשימוש חוזר כמצע לריצוף או לכבישים. מאמצים אלו כבר נושאים פירות ובשנים האחרונות יש עליה משמעותית בשיעור הפסולת הממוחזרת, אולם בשל העדר תקינה למוצרים ממוחזרים ובשל רמות המחירים הנמוכות, של חומרי הגלם המקוריים, שיעור המחזור עדיין נמוך מאוד בהשוואה לאירופה, וליעדים אליהם המשרד שואף להגיע.
קראו עוד ❯❯
05.12.2021
הענף בפריחה אבל קבלני הביצוע בקשיים
הכותרות בעיתונים מספרות שענף הבנייה פורח, הביקושים בשיאם והמחירים ממשיכים לעלות, אבל הנתונים בשטח מצביעים על שיא במספר חברות הבנייה שנסגרות ומספר הקבלנים הפעילים ממשיך לרדת בקצב מהיר.
אז מהן הסיבות לכך שחברות בניה וקבלנים רבים כל כך נכנסים לקשיים, ומדוע למרות השגשוג בענף, הרווחיות של הקבלנים ממשיכה להישחק?
מחסור בכוח אדם - אחת הבעיות הקשות של ענף הבניה היא מחסור בכוח אדם מקצועי ובפרט בתחום העבודות הרטובות ובדרגי הניהול והפיקוח. הנתונים מצביעים על פער של כ-50% בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע הקיים, כשאירועים ביטחוניים כמו סגרים ומבצעים, משבר הקורונה שהקשה על הטסת עובדים זרים, ועוד, מחריפים את הפערים. התוצאה של פערים אלו היא פגיעה כלכלית בקבלני הביצוע שנאלצים, מצד אחד, לספוג התייקרויות בעלויות הבאת העובדים, ומצד שני – לשאת בעלויות תיקון ליקויי הבניה והקנסות על איחורים במסירה, עקב ביצוע לקוי והיעדר פיקוח של מנהלי עבודה.
שינוי מתמיד בתקנות ובתקנים – פרויקט בנייה ממוצע אורך כשלוש שנים ובמהלך תקופה זו, חלים שינויים מתמידים בתקנות הבניה, הסטנדרט הולך ועולה, ובהתאם לכך עלויות הבניה מתייקרות. מאחר והקבלנים מתקשים לצפות ולתמחר מראש את ההוצאות הנוספות בגין האלמנטים והמערכות החדשות שידרשו להוסיף לפרויקטים, במקרים רבים הם נאלצים לספוג את העלויות מכיסם, על חשבון הרווח שתכננו לקבל.
קשיי נזילות – תנאי תשלום רחוקים, מוסר תשלומים נמוך ומחלוקות לגבי האחריות לתיקון ליקויי בניה המובילות לדחיית תשלומים, מכניסים את הקבלנים למצוקת נזילות שפוגעת בהם הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. זאת כיון שמעבר לקושי במימון הוצאות שכר עבודה וקניית חומר גלם, דחיית התשלומים מקשה על הקבלנים לעמוד בהחזרים לבנקים אשר העמידו לזכותם אשראי, מה שגורם, עם הזמן, לפגיעה בדירוג האשראי שלהם, ומאלץ אותם לפנות לערוצי מימון חוץ בנקאיים יקרים, השוחקים את ריווחיהם.
תמחור ברווח גולמי נמוך – שיטת המכרזים הקיימת, הנותנת משקל עצום למחיר ההצעה, מאלצת קבלנים לתמחר את עבודתם ברווח גולמי נמוך מאוד, לרוב חד ספרתי, אשר אינו מותיר להם שולי ביטחון לספוג את הסיכונים המהווים חלק בלתי נפרד מכל פרויקט נדל"ן. במקרים רבים הרווחיות הנמוכה, מובילה את הקבלנים לניסיונות לחסוך בעלויות כוח האדם, מצב המייצר תגובת שרשרת הרסנית של פגיעה באיכות הבנייה, סכסוכים עם היזמים והלקוחות, דחיית תשלומים, קשיי נזילות וחוזר חלילה.
חלוקה לא הוגנת של הסיכונים – יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין היזמים לקבלנים יוצרים מצב בו הקבלנים מתחייבים לספק ליזמים תוצרת, במחיר שסוכם ובמועד שסוכם, גם אם היקף העבודה משתנה. כך שהקבלנים נאלצים לספוג מכיסם את מרבית הסיכונים שבפרויקט , לרבות סיכונים שאינם נמצאים בשליטתם. חשוב להבין כי ענף הבנייה ובמיוחד הבנייה הרוויה למגורים, הם תחומים עתירי סיכונים באופן מיוחד: החל מאירועים ביטחוניים שמשפיעים על זמינות כוח האדם ואיכותו, דרך אינספור תרחישים בלתי צפויים שעלולים לקרות בשטח ולעכב את העבודה, ועד להתייקרויות בתשומות הבניה, שינויים בתקני הבניה, ואי וודאות הכללית הרבה המאפיינת את העבודה לצד מספר רב של קבלני משנה אחרים. כל הגורמים האלו מגדילים מאוד את הסיכון לעיכובים ותקלות שמייקרים את עלויות הבניה, גוררים עלויות נוספות בגין תיקון ליקויים, ועלולים להוביל גם לתשלומי קנסות והוצאות שכר דירה, בשל עיכובים במסירה לדיירים.
היעדר רגולציה תומכת – המצמצמת את הסיכונים בענף, מעודדת כניסת כוח אדם איכותי לתחום ומסדירה את חלוקת האחריות בין היזם לקבלן.
לסיכום, מבנה ענף הבניה ומאפייני הסיכון הגבוהים שבו, מביאים לידי כך שחרף הביקוש הרב לדירות, הקבלנים מתקשים לשמור על רמת רווחיות ונזילות המאפשרת מתן מענה לדרישות היזמים – בהיבט הכמותי והאיכותי. הדבר נכון במיוחד עבור הקבלנים הקטנים שרגישים יותר לכל סטיה הפוגעת ברווחיות הפרויקטים, תלויים יותר בתשלומי היזמים ומתקשים יותר לקבל אשראי בנקאי.
קראו עוד ❯❯
05.11.2021
Buildeal – מדריך למשתמש
ברוכים הבאים ל- Buildeal – שוק היד השנייה של עודפי הבניה.
מה מטרת האתר?
פעמים רבות בסיום שלבי עבודה בפרוייקטי בניה, נותרים עודפי חומרי גלם וציוד, במצב שמיש, המפונים, במקרה הטוב, לאתרי הטמנה או מחזור, ובמקרה הרע - מושלכים לשטחים פתוחים, וזאת בשעה שקבלן או מנהל פרויקט אחר, זקוק להם ומחפש אותם.
אתר Buildeal הוקם במטרה לייעל את ניצול חומרי הגלם והציוד ולצמצם את רמות הזיהום הסביבתי, באמצעות זירת מסחר מקוונת המחברת בין קבלנים ומנהלי פרויקטים מכל הארץ, ומאפשרת להם למכור, לקנות, למסור ולקבל עודפי חומרים וציוד משומש, שמצבם טוב ותקין.
השימוש באתר מייצר למוכרים הכנסות, חוסך להם עלויות פינוי והטמנה ומוזיל את עלויות הרכש של הקונים. כמו כן החיפוש במאגר הארצי עשוי לקצר את זמני אספקת חומרי הגלם ולסייע באיתור ציוד ייחודי.
איך משתמשים באתר?
אתר Buildeal קל ונוח לתפעול, הוא פתוח לשימוש, ללא תשלום, לכל חברי קהילת הבנייה בארץ, ולאחר רישום קצר ומהיר, ניתן לבצע בו את הפעולות הבאות:
לפרסם מודעה על עודפי חומרי בניה וציוד לצורך מכירה או מסירה – מעלים תמונה, ממלאים תיאור קצר ומשאירים פרטי התקשרות, ומקבלים התראה על כל פניה של קונה פוטנציאלי.
לחפש במאגר האתר את חומרי הגלם והציוד הנחוצים לפרויקט – ניתן לחפש עפ"י קטיגוריות, מיקום ורמת שמישות, וכן על סמך מלל חופשי.
להגדיר קריטריונים לחיפוש (סוכן חכם), ולקבל התראות למיילבכל פעם שעולה למאגר הצעה חדשה שעונה על הגדרות החיפוש.
יש לכם שאלות נוספות? מוזמנים לדבר איתנו, אנחנו כאן בשבילכם.שלחו מייל ל- buildeal@solbo.co.il ונחזור אליכם בזריזות.
קראו עוד ❯❯
05.12.2021
הטמנת פסולת בישראל – משמעויות אקולוגיות ומגמות עתידיות
בישראל נוצרים מדי שנה מעל ל-5 מיליוני טונות של פסולת וכ- 80% מהם מטופלים באמצעות הטמנה בקרקע. זאת בעוד באירופה, רק כ- 44% מהפסולת מוטמנת באדמה ויתר 56% ממוחזרים או משמשים להפקת אנרגיה.
הסיבה לפערים אלו היא כלכלית, העלות הישירה של הטמנה בקרקע אינה גבוהה, ביחס לשיטות אחרות של טיפול בפסולת, וכן נדרשת השקעה משמעותית בתשתיות הנחוצות בכדי למחזר פסולת או להשיבה. אולם כשלוקחים בחשבון את הנזקים הסביבתיים החמורים שההטמנה גורמת לקרקע, למים ולאוויר, המחיר שאנו משלמים על השימוש הרב בה, מתגלה כיקר מאוד.
מהם נזקי ההטמנה?
כאשר אנו בוחנים את נזקיה האפשריים של הטמנת הפסולת בקרקע, יש להבדיל בין הטמנה במטמנה לא מוסדרת, שאין בה תשתיות המונעות חלחול של הפסולת לאדמה ולמי התהום, לבין הטמנה באתר מוסדר ומורשה.
נזקי ההטמנה באתר שאינו מוסדר:
זיהום אוויר ופליטת גזי חממה – פסולת הכוללת חומרים אורגניים עוברת עם הזמן תהליך של פירוק בו נפלט גז מתאן שיוצר אפקט חממה התורם להתחממות אקלים כדור הארץ, ועלול לגרום גם לפיצוצים ושריפות. כמו כן במהלך פירוקם של מרכיבי הפסולת המכילים כימיקלים שונים, נפלטים לאוויר חומרים רעילים לרבות חומרים מסרטנים.
זיהום הקרקע והמים – הפסולת המוטמנת בקרקע מזהמת אותה, והזיהום עלול לחלחל גם אל מי התהום ודרכם להגיע למקורות מים נוספים.
נזק לבעלי החיים ולצומח – חומרים הנטמנים בקרקע, ובפרט אלו מהם שאינם מתכלים, עלולים להזיק לבעלי החיים שחיים מעל ומתחת לקרקע וכן לצמחיה הגדלה בה.
התרבות מזיקים והפצת מחלות – פסולת אורגנית עלולה למשוך מזיקים, לגרום להתרבותם המהירה, ובשל כך – להגביר הפצת מחלות.
מפגע חזותי ומפגע ריח – אשר הפוגעים באיכות החיים ועלולים להוריד את ערך הקרקע בסביבה הקרובה אליהם.
הטמנה באתר מוסדר ומורשה
הטמנה באתר הטמנה מוסדר כחוק מצמצמת את סכנת זיהום הקרקע, המים, החי והצומח אולם היא עדיין כרוכה בתפיסת משאבי קרקע יקרים, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה וחומרים רעילים, ויצירת מפגע חזותי ומפגע ריח. בחלק מאתרי ההטמנה המוסדרים, מתבצעות פעולות לשיקום הקרקע והנוף, על ידי שתילה ונטיעה של צמחים ועצים.
ההטמנה לאן?
מאחר וגם הטמנה מוסדרת גורמת נזק לסביבה, ושטחי ההטמנה הפנויים הולכים ומתמעטים, המשרד להגנת הסביבה שואף לצמצם את כמות הפסולת המועברת להטמנה לטובת הגברת השימוש במחזור פסולת והשבת פסולת לצורך הפקת אנרגיה. נכון להיום, בישראל פועלים כיום למעלה מ-30 אתרי הטמנה מוסדרים, שרובם ממוקמים בפריפריות, ובחלקם מתבצעים גם תהליכי מחזור של הפסולת.
קראו עוד ❯❯
סיימתם פרויקט ונשארתם עם עודפי ציוד וחומרים?
במקום לפנות ולהטמין, בואו להפוך אותם למשאב
העודפים שלכם יכולים להיות האוצר של מישהו אחר
מפרסמים מודעה ב BuilDeal – לוח עודפי הבניה של ישראל
חוסכים עלויות פינוי והטמנה
ועל הדרך גם מגנים על הסביבה
חיסכון בעלויות
WIN WIN אמיתי למוכרים
שחוסכים בעלויות פינוי והטמנה
ולקונים שנהנים מציוד זמין
ייעול תהליכי עבודה
מקצרים זמני חיפוש ואספקה
וחוסכים במאמצי אחסון, פינוי,
שינוע והטמנה
איכות הסביבה
מנקים את השטח, מצמצמים
בשינוע ומונעים את הצורך
בהטמנה בקרקע